מהי בדיקת מי שפיר?
דיקור מי שפיר הינה בדיקה פולשנית שמבוצעת בהריון ומטרתה לשלול הפרעות גנטיות בעובר.
בבדיקה, שמתבצעת בדרך כלל בין שבוע 17 ל-22 להריון, מוחדרת מחט דקה באופן סטרילי תחת הנחיית אולטראסאונד לשק מי השפיר ונשאבים 20-40 מ"ל של מי שפיר שנשלחים לבדיקה גנטית.
הבדיקה שמבוצעת היום היא בדיקה של צ'יפ גנטי (CMA) – מדובר בבדיקה שמאפשרת זיהוי ברגישות גבוהה של חסרים או עודפים של מקטעים בחומר הגנטי הנבדק. הבדיקה מבוצעת על DNA המופק מתאים עובריים שהתקבלו ממי השפיר, ומבוססת על השוואה של DNA של הנבדק מול DNA תקין. שינויים אלו עלולים בחלק מהמקרים להיות קשורים בפיגור שכלי או הפרעה התפתחותית. הסיכון לתשובה פתולוגית של הצ'יפ הגנטי באישה עם שקיפות וסקירת מערכות תקינות הינו 1:150. כאשר ישנו מום בסקירה סיכון זה עולה ל-5%.
כאשר דוגמים מי שפיר ניתן לבצע בדיקות נוספות לפי הצורך כולל סוג דם עוברי (בנשים עם נוגדנים כנגד כדוריות אדומות עם סיכון לפתח אנמיה עוברית), בשלות ריאתית, זיהומים בעובר (כמו CMV) ומחלות גנטיות ספציפיות.
כאשר ישנו חשד גבוה להפרעה כרומוזומלית (למשל תסמונת דאון), ניתן לבצע בדיקה מהירה ואז ניתן לקבל תשובה תוך 24-48 שעות. תשובה זו כוללת בדיקה של 5 כרומוזומים הקשורים למרבית ההפרעות הכרומוזומליות
כמנהל היחידה לרפואת העובר בשיבא פרופ' ינון אחראי על תחום הפרוצדורות הפולשניות בהיריון והינו בעל מומחיות וניסיון רב בביצוע דיקורי מי שפיר
מי צריכה לבצע דיקור מי שפיר?
למעשה היות והיום הבדיקה המבוצעת במי שפיר הינה צ'יפ גנטי והסיכון של הפרעה הינו 1:150 בכל הגילאים כל אישה גם מתחת לגיל 35 צריכה לשקול לבצע דיקור מי שפיר.
מעבר לכך מומלץ לבצע דיקור מי שפיר במקרים הבאים:
- בדיקת סקר ביוכימי ראשון או סקר ביוכימי שני (חלבון עוברי) לא תקינה
- ממצאים בסקירת מערכות שמעלים חשד לבעיה גנטית בעובר
- היסטוריה של מום גנטי בעובר קודם או נשאות של מחלה גנטית בהורים
- חשד להדבקה עוברית ב-CMV
הכנות והנחיות מיוחדות לפני ואחרי דיקור מי שפיר?
- לרב אין צורך בהכנות מיוחדות.
- יש לוודא סוג דם – נשים עם סוג דם שלילי צריכות לקבל אנטי D לאחר הדיקור
- נשים שנוטלות אספירין צריכות להפסיק את נטילת התרופה כ-3 ימים לפני הדיקור, נשים שמטופלות בזריקות קלכסן צריכות להפסיק את הטיפול כ-24 שעות לפני הדיקור
- לאחר הדיקור יש צורך במנוחה של יומיים. אין צורך בשכיבה מוחלטת אך מומלץ להימנע ממאמצים
האם לעשות דיקור מי שפיר? מה הסיכונים? (מדקה 00:29)
דיקור מי שפיר בתאומים
בתאומים דיזיגוטים (לא זהים) הסיכון להפרעה גנטית בכל תאום הוא כמו של עובר בהריון יחיד עבור אותה אם, אך היות ומדובר בשניים הסיכון הינו פי 2 עבור אותו הריון בהשוואה להריון יחיד.
הדיקור מי שפיר בתאומים כרוך בשני דיקורים- דיקור עבור כל שק.
בדיקור מי שפיר של תאומים חשוב להקפיד לדגום בכל פעם שק אחר ולעיתים רחוקות נעזרים בהזרקת צבע על מנת לוודא שנדגמו 2 שקים שונים.
בתאומים מונוכוריאלים ניתן להסתפק בדיקור של שק אחד בשל ההנחה שמדובר בעוברים שהם זהים גנטית. עם זאת, כאשר ישנו מום או ממצא כלשהו באחד העוברים, נהוג לדקר את שני השקים.
לפרופ' ינון מומחיות רבה בביצוע בדיקת מי שפיר בהריונות תאומים
דברים נוספים שכדאי לדעת
- למרות החשש שקיים מהבדיקה מדובר בפרוצדורה פשוטה ולא כואבת עם שיעור סיבוכים נמוך ביותר
- היות והבדיקה מתבצעת תחת הנחיית אולטרסאונד אין סיכון לפגיעה בעובר
- תשובת הדיקור מתקבלת לרב תוך 3 שבועות
- קיימת אפשרות לבדיקה נרחבת יותר שנקראת אקסום בה מתבצע ריצוף גנטי של ה-DNA העוברי. לרב מומלץ לבצעה כשיש חשד למום בעובר אך ניתן לבצעה גם ללא התוויה רפואית
- יש אפשרות לבצע מראש שמירת תאים ממי השפיר לכל תקופת ההיריון. מדובר בסוג של ביטוח למקרה שתתעורר בעיה בהמשך ההיריון ואז ניתן יהיה לבצע בדיקות גנטיות נוספות בתאי מי השפיר השמורים ללא צורך בדיקור נוסף. המלצתי לבצע שמירת תאים בכל דיקור מי שפיר